<h1>ספר עזרת נשים — שער רביעי</h1>
<h2>דף קלד.</h2>
האומר בני הוא זה או שאמר יש לי בנים נאמן ופוטר את אשתו מן החליצה או היבום. אבל אם אמר זה הוא אחי או יש לי אחים, אינו נאמן לאסור את אשתו, ולהניחה זקוקה ליבם, שודאי מתכוין הוא לאסרה אחר מותו. הוחזק אלינו שיש לו אחים ואמר בשעת מיתה אין לי אחים אינו נאמן, אמר אין זה אחי והוחזק שהוא אחיו אינו נאמן. זינה עם האשה פנויה או אשת איש ונתעברה, ואמר זה העובר ממני, אפילו היא מודה לו, אעפ"י שהוא בנו לענין ירושה, ספק הוא לענין יבום, שכשם שזנתה עמו כך זנתה עם אחר, ואין הדבר ידוע שזה בנו ודאי, ומספק הולכין להחמיר ותחלוץ ולא תיבם.
